.png)
לאחרונה אין לי כל כך הרבה מה להגיד או לחלוק עם העולם, כי האמת היא שהשיגרה היומית שלי היא די אותו הדבר.
בבוקר יש טקס בוקר (החלק האהוב עלי ביום יחד עם טקס הלילה), ארוחת בוקר, אם התמזל מזלי אז אימון קצר בבית, כביסות, בישולים, זמן משחק, טיול וכן האלה.
הכל נראה ומרגיש די אותו הדבר, חוץ מהימים שזה לא.
לפני זמן מה, משהו התחיל לאיים על השיגרה הקבועה שלי, קוראים לזה - עבודה (כזו שמקבלים עליה שכר, כי למי שתהה, גם להיות אמא זו עבודה עם שעון נוכחות והפסקות באמצע).
מעבר להיותי בעלת קליניקה להנחייה בשיטת ה- NLP, יש לי עוד עסק.
תחילה פתחתי עסק לסידור ארונות ובתים בעזרת הכלים מעולם ה-NLP, אחר כך הוספתי אליו יצירת תוכן לבעלי עסקים (בהכשרתי אני מנהלת תוכן ורשתות חברתיות) והיום העסק כבר קיבל על עצמו פנים אחרות ומציג שירותים של יצירת תוכן, ניהול רשתות חברתיות וניהול אדמיניסטרטיבי. למה זה קרה?
כי ״האלמנט בעל הגמישות הרבה ביותר במערכת, יהיה הזרז שלה לשינוי״ (הנחת יסוד של NLP).
כיוון שהפכתי לאמא, נדרשתי להפעיל הרבה גמישות מחשבתית לגבי מקור הפרנסה שלי.
בחרתי להישאר עם הארנבון שלי בבית, מה שאומר שלצאת לימים שלמים של סידורי ארונות ובתים אני כבר לא יכולה, ואם אני איתו בבית אז העבודה צריכה להיות גם כן מהבית או לפחות במתכונת היברידית.
אבל מה לעשות שלהיות עצמאית עם הכנסה לא וודאית כשיש תינוק קטן בבית שזקוק לי, זו בכלל לא אפשרות. אז יצאתי לחיפושים, ממש כמו פעם.
האמת, לא היה איכפת לי בכלל לחזור להיות שכירה, רק כדי להבטיח יציבות כלכלית, אבל בתוך תוכי האמנתי בעצמי ובאחד הערכים החשובים שמובילים אותי - חופש, ופשוט ידעתי שאצליח להשתלב איפשהו בתור עצמאית עם כל התנאים שאני רוצה וצריכה. ידעתי בדיוק מה חשוב לי, על מה אני לא מוכנה להתפשר ואיפה אני כן מוכנה להתגמש.
כך הגעתי לראיון עם מנכלית במשרד פרסום, שממש אהבה את העבודות שלי ורצתה לעבוד איתי (וואו כמה מרענן היה להתראיין מול אישה בתפקיד בכיר שהיא גם אמא).
תוך כדי השיחה והסברת דרישות התפקיד, אני חושבת על כמה זה מדהים, כמה אני יכולה לעשות כאן, כמה יצירתיות יכולה להתפרץ ממני (יצירתיות היא גם אחד הערכים שמנחים אותי בחיים), כמה אוכל לצמוח ולהתפתח בתחום. זה קטן עלי, אני יכולה לעשות הכל!
אז זהו שיכולה - כן, אבל האם זו נקודת הזמן המתאימה לעומס הזה בחיי? פחות.
אחרי שענני ההתלהבות התפוגגו, חשבתי על הערכים שמנחים אותי, על מה חשוב לי מבחינת העבודה והכי חשוב - מה חשוב לי כאמא. הבנתי שכרגע הכי נכון עבורי זה לעשות צעד אחד אחורה כדי שבהמשך אוכל לעשות שני צעדים קדימה, וכך מצאתי את משרת הפרילנסרית החדשה שלי.
אז כן אני עדיין נשארת עצמאית אם כי בהיקף קטן יותר, וכן אני ממשיכה להתפתח ומקווה שגם לשנות בתור נלפיסטית, ויותר מכל, אני ממשיכה ללמוד מה זה באמת אומר להיות אמא וממשיכה לצמוח יחד עם הבן שלי.
בעודי כותבת את השורות האלה, אני מרגישה איך כל הערכים שלי משתלבים יחד ויוצרים הרמוניה בליבי, בגופי ובחשיבה שלי. ברגע שבחרתי בגמישות על פני אגו, בחרתי בעצמי, ומשם כבר יגיע השינוי.
*בתמונה: אני במוזיאון האשליות בסופיה, בולגריה.
״הדרך היחידה לעשות עבודה נהדרת היא לאהוב את מה שאתם עושים״ -סטיב ג׳ובס